אודותינו שאלות ותשובות מה זה קנאביס? סרטוני וידאו קנאביס וההלכה מחקרים המלצות וקישורים Facebook צרו קשר לדף הבית



30 דקות על קנאביס רפואי - צפיה ברצף

מהו קנאביס רפואי?

קנאביס רפואי הינו תפרחת צמח הקנאביס ומכיל חומרים פעילים של הצמח (קנאבינואידים) באחוז ידוע ומוגדר מראש. הפרחים יכולים להגיע ממגדל מסחרי אשר אושר על ידי משרד הבריאות או מגידול לשימוש עצמי. תפרחת צמח הקנאביס מוכרת גם בשמותיה העממיים כגון מריחואנה או גראס. הצריכה המקובלת ביותר, באמצעות עישון העשב, נחשבת גם ליעילה ולאפקטיבית ביותר מבין כל השיטות. כיום ישנן עדויות הולכות ומתרבות הנתמכות במחקרים אובייקטיבים על הסגולות הרפואיות של הצמח, כגון:
  • שיכוך כאבים כרוניים לסובלים ממיגרנות
  • שיכוך כאבים כרוניים לסובלים מדלקת פרקים
  • שיכוך כאבים כרוניים שלא הגיבו לשום טיפול תרופתי אחר
  • מניעת בצקות והקלה בהתפתחויות דלקתיות שונות
  • הקלת עוויתות גופניות שמקורן בטרשת נפוצה
  • הקלת הפרעות תנועה הנובעות ממחלות עצביות
  • הורדת הלחץ התוך עיני אצל הסובלים מגלאוקומה
  • הרחבת כלי הנשימה והסימפונות - הקלה על סבלם של חולי אסטמה
  • מניעת תופעות לוואי של אפילפסיה (מחלת הנפילה, כפיון)
  • הקלת תופעות נסיגתיות בגמילה מאלכוהול ומאופיאטים
  • שיפור מצבי-הרוח בקרב מטופלים דיכאוניים ו/או חרדתיים
  • הפחתה משמעותית עד הפסקה מוחלטת של הטיקים המוטוריים והקוליים המתלווים להתקפי תסמונת טורט
  • שיכוך כאבי פנטום
  • הקלה משמעותית בכאבי מחלות מעיים, לרבות מחלת הקרוהן
  • הקלה לסובלים מתסמונת PTSD, בעיקר למוגדרים כהלומי קרב
  • סיוע ותמיכה טיפולית יעילה באינספור בעיות בריאותיות נוספות, החל מפגיעות עצביות ועד לשורה ארוכה של מחלות נוירולוגיות


האם הקנאביס יעיל לטיפול בכאבים כרוניים?

לטענת פרופ' ראובן אור , מנהל המחלקה להשתלת מח-עצם במרכז הרפואי הדסה עין-כרם, חורגות יתרונות הקנאביס הרפואי מהטיפול בבעלי כאב כרוני בלבד, שכן מעבר להפחתת הכאבים אצל חולים המטו-אונקולוגיים ואונקולוגיים תורם הקנאביס הרפואי גם לשיפור התיאבון ולשיפור בתחושה הכללית של המטופל. חולים שאינם צורכים קנאביס רפואי מקבלים תחת זאת תרופות נרקוטיות המשפיעות לרעה על תפקודם השוטף ועל הרגשתם הכללית.

לדעתו של הפרופ' אור מצטרף גם עמיתו למרכז, מנהל יחידת הכאב, ד"ר אליעד דוידסון, הקובע שחולים המטופלים בקנאביס רפואי אף נהנים מהטיפול, וזאת בניגוד למטופלים באופיאטים, המדווחים על כך שלטיפול זה מתלווים סבל רב ותחושה לא טובה.

לדברי ד"ר איליה רזניק, מנהל היחידה לנוירופסיכולוגיה ביחידה לבריאות הציבור: "כדאי לכלול את הקנאביס בשורת התרופות שעל המדף, ולאור הניסיון שלי, שבו נתתי להרבה מאד אנשים הרבה תרופות שונות, התרשמתי מהיעילות הגבוהה של הקנאביס בעיקר במצבים משולבים של כאב כרוני ודיכאון".

ד"ר סילביו בריל ,מזכיר האגודה הישראלית לכאב ומנהל היחידה לטיפול בכאב בבית החולים סורובסקי אומר: "הניסיון שלי מראה שחולים המקבלים קנאביס רפואי מפחיתים ואפילו מפסיקים לחלוטין את השימוש בתרופות אחרות. מבחינתנו זה בסדר, להחליף תרופה אחת בתרופה אחרת עם פחות תופעות לוואי".

ד"ר ברקת שיף-קרן מבית החולים סורובסקי וקופת החולים מכבי מספרת: "עיקר העיסוק שלי הוא טיפול בכאב. אני מאד מאד בעד הקנאביס וחושבת שזו תרופה טובה. אין יום שאני לא ממליצה בו לפחות לאדם אחד על קנאביס. זה עוזר להמון סוגי כאב וזה עוזר להמון חולים".

ד"ר חיים משה אדהאן, מנהל מרפאת שיקום כאב בבית החולים תל-השומר: "תרופות אנטי דלקתיות הורגות בארץ יותר אנשים מתאונות דרכים, וההקלה הממוצעת בכאב לא סרטני היא 30 אחוז בלבד. הקנאביס לעומת זאת מביא הקלה הרבה יותר משמעותית לחולים, וזאת ללא תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי הקונבנציונלי, ובהן בין היתר עייפות, כאבי ראש, בחילות, ירידה בחשק המיני, עצבנות, חוסר תיאבון ועוד".

ד"ר ג'וני גרינפלד מבית החולים אסף הרופא, אומר: "לרופאים דהיום יש נטייה להסתייג מקנאביס מטעמים לא ברורים. כששואלים איזה ראיות מדעיות יש, ובכן – אם מטופל לקח קנאביס וזה עזר לו, זאת ההוכחה! זה אמפירי, זה מדעי, זאת ההוכחה!"


מה לגבי הסכנות?

הטענה לפיה לקנאביס יש השפעה ממכרת כבר הופרכה מדעית, וכיום מסכימים רוב החוקרים שלאלכוהול, טבק או קפאין, פוטנציאל התמכרותי הגבוה פי כמה וכמה מזה של הקנאביס. להפסקת השימוש בקנאביס הרפואי לא נלווים שום קשיי הסתגלות שהם, למעט התחדשותם של המיחושים השונים.

האלמנט ההתמכרותי לתרופה קיים - אם בכלל, אך ורק ביחס לרמת המורכבות הנפשית והאישית של כל מטופל ומטופל. בהגדרה פשטנית ניתן לומר שהכמיהה לקנאביס משולה לכמיהה למקלחת יומית, לקפה, לשוקולד, או לכל הרגל מענג אחר בגדר מה שמכונה על-ידי המדע כ- Habit forming.

במסמך שפירסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביוני 2011, כותב ד"ר גלעד נתן : "היחס אל קנאביס רפואי כאל סם, בעוד תרופות המכילות אופיאטים נחשבות לתרופות נורמטיביות, יצר מצב שבו תרופות המכילות סמים קשים מקנאביס ובעלי השפעות רפואיות קשות משל קנביס נחשבות לנורמטיביות למרות השפעתן הקשה האפשרית על מטופלים".

ככל שאנו מכירים טוב יותר את צמח הקנאביס ואת מרכיביו, כך אנו מגלים שהסכנות הפיזיות והנפשיות שיוחסו להם בעבר מקורם במקרה הטוב ב"אי הבנות מדעיות", כפי שהגדיר זאת בעדינות פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובמקרה הפחות טוב בתעמולה מאורגנת ומשומנת היטב של גופים בעלי עניין כלכלי ופוליטי, שהרי כפי שהכריז הפרופסור משולם עצמו עוד בשנת 1994, "אילו היה הקנאביס חוקי, הוא יכול היה להפוך לפחות 50% מכל התרופות הקיימות בשוק למיותרות".

הפרופסור רפאל משולם הוא חתן פרס ישראל לכימיה על תרומתו לחקר מרכיבי הקנאביס. הוא נחשב למדען מוערך במיוחד, בעל שם בינלאומי, ולראשון בעולם שהצליח לבודד ולהגדיר את מרכיבי החשיש והמריחואנה (בשנות השישים של המאה הקודמת). בעבר טענו מתנגדי הקנאביס כי הוא מהווה דלת מעבר לשימוש בסמים קשים. המתנגדים נופפו בעשרות מחקרים שהוכיחו כי "כל הנרקומנים התחילו עם חשיש או מריחואנה" (החשיש הוא שרף צמח הקנאביס והמריחואנה היא התפרחת). עם זאת ניתן היה באותה מידה לטעון גם ש"כל הנרקומנים התחילו עם קפה שחור בבוקר", או כפי שהגדיר זאת פרופ' לסטר גרינספון מאוניברסיטת הרווארד -"כל האלכוהוליסטים התחילו עם חלב אם".עובדה היא שלמרות העלייה המתמדת במספר צרכני הקנאביס על נגזרותיו, כמעט ולא חל שינוי במספר הנרקומנים בישראל בעשרים השנים האחרונות.



מהו החשש מ"זליגת החומר"?



השפעת הקנאביס על יכולת הנהיגה

התפיסה שלפיה קנאביס מהווה סכנה לנוהגים ברכב הופרכה עוד בשנת 1994, באמצעות מחקר מדעי שהוזמן על-ידי משרד התחבורה האמריקאי אצל אוניברסיטת לימבורג מהולנד. "תחת השפעת אלכוהול האדם חושב שהוא יכול לנהוג למרות שהוא לא יכול, ואילו תחת השפעת קנאביס הוא חושב שהוא לא יכול, למרות שהוא כן יכול" - מבהיר הפסיכיאטר ד"ר אהרון פלשמן. "צרכן הקנאביס מודע למצבו ולהשפעת התרופה עליו, ולכן ינהג, אם בכלל, ביתר זהירות ואדיבות, בניגוד מוחלט לצרכן האלכוהול".

עם זאת, מטעמי זהירות, מנחה משרד הבריאות את החולים להימנע מלנהוג ברכב למשך 6 השעות שלאחר נטילת התרופה.


קנאביס ומחלות נפש

טענה שכיחה בקרב מתנגדי הקנאביס היא שהשימוש בצמח מערער את היציבות הנפשית ומגביר את הסיכוי ללקות בעתיד בסכיזופרניה. "מופרך לחלוטין", קובע ד"ר אהרון פלשמן - "מספר המשתמשים בקנאביס נמצא בשנים האחרונות בעליה מתמדת ובמקביל יורד בהתמדה מספר הלוקים בסכיזופרניה".

טענות מעין אלו מסתמכות בעיקר על פסוידו-מחקרים מפוקפקים של גופים מעוניינים. כך למשל, בראש מידע שפרסמה לא מכבר האגודה הבריטית לכאב, התנוססה כותרת מטעה המרמזת על הקשר המתקיים לכאורה בין קנאביס להתפתחות מצב פסיכוטי. רק קריאה מדוקדקת בגוף המחקר גילתה כי הכותרת מסתמכת על שמועות חסרות בסיס וחסרות ערך רפואי או מדעי בדוק.

באשר למצב בארץ, מסר בשנת 2010 ד"ר יהודה ברוך כי חמישה מתוך 2700 המטופלים בקנאביס רפואי פיתחו התקפים פסיכוטיים – שיעור של פחות מחמישית האחוז. בשנת 2011 דובר על 17 חולים מתוך 7800. הסברה היא שבאמצעות מתן הדרכה מוקדמת וליווי מקצועי מתאים יותר למטופלים ניתן יהיה לצמצם משמעותית את המספר ואולי אף למנוע לחלוטין את התפתחות ההתקפים בקרב החולים.

יצוין כי אף לא חולה אחד מהם פיתח סכיזופרניה...


התומכים מול המתנגדים:
בית המשפט העליון בקנדה בדק את המחקרים השונים שהציגו הצדדים.

ב-11.04.2011 נדרש בית המשפט העליון לצדק באונטריו, קנדה, לדון בתביעתו של מתיו פארקר, חולה פיברומיאלגיה שעתר כנגד הרשויות על שהחליטו להגביל את זכאותו לקנאביס רפואי.

"התועלת הצפויה לאדם כמו פרקר מהשימוש בסם לצרכים רפואיים אינה עומדת בשום יחס לסכנות הטמונות בשימוש ולאיום על חייו ובריאותו במידה ולא יקבל את התרופה" – קבע בית המשפט. בסעיף 13 של ההחלטה אף מצא לנכון חבר השופטים לציין במסקנותיו בפירוש את הממצאים הבאים:

  • בהשוואה וביחס לסמים הנקראים "קשים", כולל אלכוהול וטבק, צריכת המריחואנה הינה בלתי מזיקה.
  • אין הוכחות מוצקות לכך שצריכת מריחואנה ארוכת שנים עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים כלשהם, לא גופניים ולא נפשיים.
  • צריכת המריחואנה לכשעצמה אינה מעודדת פשיעה ואין שום קשר של ממש בין מריחואנה לפשע.
  • מריחואנה אינה גורמת לאנשים הצורכים אותה לנהוג בתוקפנות או באלימות מוגברת.
  • מעולם לא תועד מקרה מוות כלשהו שנגרם כתוצאה מצריכת מריחואנה.
  • צריכה כבדה של מריחואנה, בדומה לצריכת טבק, עלולה לפגוע בסימפונות ולגרום למחלות ריאה.
  • בניגוד לדעה שרווחה עד לפני שנים מועטות, נראה שלתופעות הלוואי האפשריות של צריכת המריחואנה אין השפעות חמורות.
  • לצריכת יתר של מריחואנה אין השלכות קריטיות, וזאת על אף השפעותיה הרבות בבני-אדם. בספרות הרפואית לא תועד מעולם מקרה מוות מוכח כתוצאה מצריכת יתר של מריחואנה.
  • טווח הבטיחות של השימוש במריחואנה הוא גבוה במיוחד, בהשוואה לתרופות התעשיתיות הנמצאות כיום בשימוש נרחב.
  • לא נמצאה הוכחה מדעית מוסמכת לטענה הרווחת, כאילו שימוש ממושך ואינטנסיבי במריחואנה עלול לגרום להשפעות שליליות על יכולת הזיכרון או לפגוע ביכולות הקוגניטיביות של המשתמש.
  • לא ידוע על פגיעה בעוברים כתוצאה מצריכת מריחואנה מדודה.
נראה כי פסיקתו של בית המשפט העליון בקנדה שמה סוף לטענות מתנגדי הקנאביס.



עדויות של חולים